בזמן הקורונה כאשר לא ניתן לצאת לטיפול פרטני אני מזמינה אתכם לטיפול מרחוק באמצעות הסקייפ.
חייגו >  077-2319923 

קשיי פוריות מוגדרים על פי רוב כחוסר הצלחה להרות לאחר 12 חודשים של קיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה או קושי להחזיק הריון עד ללידה תקינה. מחקרים סטטיסטיים מדווחים על קשיי פוריות בשיעור שנע בין 10 ל-35 אחוז מכלל הנשים. ישנם כמובן מצבים רבים בהם הקושי להיכנס להריון נובע מבעיות פוריות של הגבר ולא בהכרח של האישה. רבע מהזוגות סובלים מיותר מבעיה רפואית אחת הגורמת לאי פוריות. הנתונים מורים שכמחצית מהזוגות בעולם המערבי שסובלים מקשיי פוריות פונים לקבלת טיפול רפואי בנושא זה. בחלק מהמקרים התעברות תתרחש באופן ספונטני כעבור פרק זמן ארוך מהממוצע, במקרים אחרים יתאפשר הריון רק בעזרת טיפולי פוריות, ולעיתים אין אפשרות כלל להרות גם לאחר טיפולים ממושכים.

הרצון להיות הורים

הרצון להיות הורים, אמהות ואבות כאחד, קיים אצל מרבית בני האדם ומהווה אף חלק מהזהות האישית שלהם. לפיכך כאשר מתגלה בעיה בפוריות היא מהווה גורם חרדה ולחץ משמעותיים. זו הסיבה אולי שבשאלונים המודדים מצבי לחץ כרוניים מופיע בד"כ פריט המתייחס להיעדר יכולת להביא ילדים כגורם משמעותי בהיווצרות קשיים נפשיים. הקושי נוצר בשל אוסף של השפעות פסיכולוגיות שנובעות מקשיי הפוריות, החל מהפגיעה הנרקיסיסטית על בגידת הגוף או הטבע, אובדן השליטה על תכנון החיים והמשפחה, דיסוננס אל מול התפיסה העצמית הראשונית של האדם את עצמו כהורה או אדם פורה אשר דורשת שינוי, מתח בחיי הזוגיות, בושה ומתח מול הסביבה החיצונית ודרישותיה ועוד.
אי-פוריות קשורה להיבטים רבים בחייו של האדם. היא משפיעה על האופן שבו הפרטים מרגישים כלפי עצמם,על מערכות היחסים שלהם ועל פרספקטיבת החיים שלהם. רמת הדחק מושפעת במידה רבה מציפיות החברה והתרבות בה האדם חי.

רפואה, פסיכולוגיה ופוריות

התקדמות הרפואה בתחום הפוריות מהווה לעיתים מוצא פונקציונלי מהבעיה, אך באופן פרדוקסלי גובה לעיתים מחירים נפשיים גבוהים. מחד, נשים מסויימות בוחרות לעבור טיפולים קשים גם לאחר תקופות ארוכות של חוסר הצלחה בטיפולים קודמים ובכך סובלות טראומה גופנית ונפשית. מאידך, נשים אחרות שבוחרות להימנע מהטיפולים הרפואיים או מפסיקות אותן כעבור זמן חוות לחץ חברתי ואישי על כך שהן "לא הולכות עד הסוף". יש לציין שטיפולי הפוריות עצמם מהווים גורם למצוקה וללחץ. הם חודרניים, גוזלים זמן רב, גוזלים משאבים רגשיים, מטלטלים את המטופלים בין תקווה לאכזבה וייאוש.

אי פוריות וזוגיות

אי פוריות הינה מקור פוטנציאלי ללחץ כרוני שעל בני הזוג להתמודד עימו. עבור זוגות רבים, אי-פוריות והטיפול בה גורמים לפגיעות משמעותיות ביחסים בינאישיים, למצוקה אישית, להערכה עצמית ירודה ולתקופות של משברים. בהשוואה לגברים, הנשים סובלות מהערכה עצמית נמוכה יותר: הן יותר מדוכדכות, מדווחות על שביעות רצון נמוכה יותר מהחיים, סביר שהן יאשימו את עצמן יותר על אי הפוריות, וסביר שהן יותר לא ישלימו עם חוסר בילדים.
באופן כללי, סקרים שבוצעו בקרב זוגות שעברו טיפולי פריון מראים שקיימת בממוצע שביעות רצון גבוהה, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, מהטיפול הרפואי שקיבלו בתחום באי הפריון. עם זאת, בסקרים אלו רבים מהנשאלים דווחו על העדר תמיכה פסיכולוגית מספקת במהלך טיפולי הפריון והביעו את דעתם שיש צורך ביותר תמיכה וייעוץ רגשיים ובשירותים פסיכולוגיים מקצועיים במהלך תקופת הטיפולים. קשיי פוריות מהווים לפיכך סיבה רווחת ותואמת לפניה לטיפול פסיכולוגי.

תחושות אשמה והאשמה

תחושות אשמה והאשמה – בשני שליש מהמקרים של קשיי פוריות הבעיה הינה אצל אחד מבני הזוג באופן בלעדי. הדבר עלול לגרום לתחושות של אשמה, האשמה ובושה של אחד מבני הזוג, בהתאם כמובן למצב. תחושות אלו עלולות להתעצם אם הבעיה לקשיי הפוריות אינה ידועה וכן אם קיימת ברקע היסטוריה של הפלה, מחלות מין, שימוש בסמים או אלכוהול וכן על רקע של בגידה ורומן מחוץ לנישואין שקשור באופן כלשהו לקשיי הפוריות (ולמעשה גם בהיעדר קשר כזה).
חשוב להבין שהרפואה המודרנית אשר מציעה עוד ועוד שיטות חדשות לטיפולי פריון, יוצרת מצב לא פשוט. מצד אחד היא אכן פותרת בעיות פוריות שבעבר לא ניתן היה לפתור. מצד שני ההבטחה שהיא יוצרת מקשה עוד יותר על בני זוג להפסיק את הטיפול מתוך תקווה שבכל זאת ימצא פתרון לבעייתם.